לָמָּה יֵשׁ © רן גרין

לָמָּה לַסּוּס שְׁמוֹ זֶבְּרָה יֵשׁ פַּסִּים?
לָמָּה לַקּוֹף יֵשׁ זָנָב אָרֹךְ?
לָמָּה לַפִּיל יֵשׁ חֶדֶק יָאָנוּ אַף גַּם אָרֹךְ?
וְלָמָּה הַבֵּן אֱנוֹשׁ לְכֹל אֵלֶּה מֵצִיק?

מִשּׁוּם שֶׁכָּךְ בָּרָא אֹתָם אֱלֹהִים.
וְרַק בִּזְכוּת נֹחַ שֶׁקִּבֵּץ לַתֵּבָה,
זוּגוֹת זוּגוֹת אֶת כָּל הַחַיּוֹת,
הֵן שָׂרְדוּ עַד יָמְנוּ אָנוּ.

וַאֲנַחְנוּ הָאֲנָשִׁים,
כָּאֵלֶּה מִפְלַצְתִּיִּים.
שֶׁלַּחַיּוֹת מְצִיקִים,
וְאוֹתָם אוֹכְלִים גַּם טוֹרְפִים.

רָצוּי הֱיוֹת צִמְחוֹנִיִּים,
כְּדֵי הֱיוֹת יוֹתֵר בְּרִיאִים.
הַמַּחְמִירִים אַף טִבְעוֹנִיִּים,
וְאֶת יְצוּר בְּרִיאַת אֱלֹהִים שׁוֹמְרִים.

אָז, מָה הַאִם אַתֶּם כֻּלָּם מַסְכִּימִים?
בְּשֵׁם הַשֵּׁם, וּלְמַעַנְכֶם, הֱיוֹת בְּרִיאִים,
חִדְלוּ לִהְיוֹת כָּאֵלֶּה טוֹרְפִים,
וְכָךְ נַעֲשֶׂה, יֵשׁ לֶאֱלֹהִים.

נַהֲפוֹךְ אֱנוֹשִׁיִּים,
שֶׁאֶת שֶׁלָּנוּ וְשֶׁלָּהֶם אוֹהֲבִים.
עַל פְּנֵי הָאֲרָצוֹת וְהָעַמִּים,
מִסְתַּדְּרִים בַּחֲרוּזִים.

גַּם שִׁירִי בַּמַּסְכִּימִים,
וְאָנוּ נִהְיָה בַּצַּד שֶׁל אֱלֹהִים.
כָּאֵלֶּה שֶׁשּׁוֹמְרִים וּמְגִנִּים,
עַל הַחַיִּים.
יֵשׁ, יֵשׁ, יֵשׁ...
חַיִּים.