top of page

לָהִיט תּוֹרָן © רן גרין

לָהִיט תּוֹרָן © רן גרין

רֹשֶׁם אָנֹכִי,
לָהִיט תּוֹרָן.
הַאִם יִכָּנֵס,
לְמִצְעַד הַפִּזְמוֹנִים,
שֶׁל גַּלֵּי צָהַל?
חָהּ, לָהּ, לָהּ, וְלִי לָהִיט...

כַּנִּרְאֶה שֶׁכֵּן,
מָתַי שֶׁהוּא.
יַגִּיעַ זְמַנּוֹ,
יַעֲלֶה וְיָבוֹא בְּתוֹרוֹ.
חָהּ, לָהּ, לָהּ, וְלִי לָהִיט...

שׁוּפוּנִי,
בִּשְׂפַת הַעַמְּךָ.
עוֹד תִּרְאוּ,
שֶׁהוּא יַעֲלֶה וְיִכָּנֵס.
חָהּ, לָהּ, לָהּ, וְלִי לָהִיט...

כָּבוֹד הוּא,
לִי.
תִּשְׁאֲלוּ,
אֶת יְדִידִי קוֹרִי.
חָהּ, לָהּ, לָהּ, וְלִי לָהִיט...

וְכָךְ לְמוֹרַשְׁתִּי,
יֵרָשֵׁם בְּדַפֵּי יוֹמָנִי,
שֶׁאָנֹכִי מְשׁוֹרֵר,
וְגַם מוֹצִיא לָאוֹר סִפְרֵי יְלָדִים מִנּוֹקְדִים,
בִּזְכוּת אֶתְגָּר קֶרֶת הַמֻּוכְשָׁר.
חָהּ, לָהּ, לָהּ, וְלִי לָהִיט...

bottom of page