לְהִתְעוֹרֵר עִם חֲלוֹם © רן גרין

כִּמְעַט מידיי לַיְלָה,
מִסְפַּר פְּעָמִים,
אָנֹכִי מִתְעוֹרֵר עִם חֲלוֹם.
חָהּ, חָהּ, חָהּ, חֲלוֹמִי...

וְהַלַּיְלָה הִתְעוֹרַרְתִּי לְחָלוֹם מְיֻוחָד,
בְּסוֹפָהּ שֶׁל הַרְצָאָה שֶׁנָּשָׂאתִי בְּאוּלָם,
מְסַמֵּן לִי מִי שֶׁהוּא, שֶׁרוֹצֶה אוֹתִי.
חָהּ, חָהּ, חָהּ, חֲלוֹמִי...

מִבְּלִי לְהוֹצִיא מִלָּה,
מוֹצִיא בְּלוֹק צִיּוּר וְעֶפְרוֹן פֶּחָם,
וּמַתְחִיל לְאַיֵּר אֶת דְּמוּתִי,
וּבַסּוֹף גַּם חוֹתֵם.
חָהּ, חָהּ, חָהּ, חֲלוֹמִי...

חֲלוֹם מָתוֹק, מִי יִתֵּן,
וְיִהְיוּ,
עוֹד חֲלוֹמוֹת רַבִּים כָּאֵלֶּה, לְמוֹרַשְׁתִּי.
חָהּ, חָהּ, חָהּ, חֲלוֹמִי...