כּוֹכָב זוֹרֵחַ © רן גרין

כּוֹכָב מְנַצְנֵץ לִי,
בִּשְׁמֵי הַנֶּגֶב הָאֲפֵלִים.
קוֹרֵא לִי הַכּוֹכָב,
וּמְסַפֵּר לִי עַל שִׁירַי.
כו, כו , כו כּוֹכָב זוֹרֵחַ...

וּבְאוֹתָהּ שְׁנִיָּה,
רוּחִי שָׁבָה אֵלַי.
מְתַגְמֶלֶת אוֹתִי בְּמִיָּדִי,
לִרְשֹׁם אֶת שִׁירִי הַבָּא לְטוֹבָה.
כו, כו , כו כּוֹכָב זוֹרֵחַ...