כֻּלָּם © רן גרין

כֻּלָּם יְכוֹלִים,
אוּלַי לִהְיוֹת בְּרִיאִים.
כֻּלָּם וְאָנֹכִי,
מַבִּיטִים קָדִימָה.

וְאָנֹכִי רוֹאֶה וְצוֹפֶה רָחוֹק,
אֶל אֹופֶק בָּהִיר וְנָהִיר.
אֵין יוֹתֵר כֻּלָּם,
יֵשׁ אוֹתִי וְנִשְׁמָתִי.

יֵשׁ אֶת שִׁירַי,
וְאֶת אֱלוֹקִים שֶׁבַּשָּׁמַיִם.
יֵשׁ אֶת הַצִּיּוּרִים שֶׁלִּי,
שֶׁמִּפָּרִים אוֹתִי וּמְמַלְאִים בִּי פְּנִימָה אֹשֶׁר.

וְכֵן, מַזְמִינִים אוֹתִי לְתַעֲרוּכוֹת,
בָּרִאשׁוֹנָה בִּצְנִיעוּת, אָנֹכִי הַכּוֹכָב.
בַּל נִשְׁכְּךָ אֶת הַזְּמָרִים,
שֶׁהֵם שִׂיא הַיְּצִירָה.

הַאִם כֻּלָּם יַגִּיעוּ?
בְּרוֹר שֶׁלֹּא,
אַךְ יֵשׁ שֶׁכֵּן הִבְטִיחוֹ שֶׁבָּאִים.
וּלְסִיּוּם שִׁירִי,
מי מִצְטָרֵף אֵלָי לְבֵית הַנָּשִׂיא?