כֹּחַ הָרָצוֹן © רן גרין

בִּזְכוּת הָגוּת וְשִׁירָה,
שֶׁיּוֹצֵר אֲנִי,
יוֹם בְּיוֹמוֹ.
לָרוֹב, הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר,
כְּפִי שֶׁנִּרְשַׁם שִׁיר זֶה.
כֹּחַ, כֹּחַ, כֹּחַ הָרָצוֹן...

וְהַשִּׁיר הַזֶּה,
מְתַגְמֵל אוֹתִי.
בַּיְּצִירָה הַבָּאָה,
וּפְרוֹיֵקְט חָדָשׁ, מְעֻלָּמוֹת אֲחֵרִים.
כֹּחַ, כֹּחַ, כֹּחַ הָרָצוֹן...

תִּשְׁאֲלוּ שׁוּב,
אֶת קֹרִי יְדִידִי.
תִּשְׁאֲלוּ גַּם,
אֶת כָּל הָעוֹקְבִים שֶׁלִּי.
כֹּחַ, כֹּחַ, כֹּחַ הָרָצוֹן...

אֶת דָּנִי,
וְאֶת הַגִּילְדָּה לְאֻמָּנוּת.
וְאֶת סַנְדְּרָה,
וְאֶת אָרִיק זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה.
כֹּחַ, כֹּחַ, כֹּחַ הָרָצוֹן...