כַּמָּה שֶׁאַתְּ יָפֶה © רן גרין

יָפֶה אַתְּ וְלוֹהֶטֶת,
בַּחֲלוֹמִי הָרָטֹב.
יָפֶה, יָפֶה, יְפֵיפִיָּיה,
וּמַצְחִיקָה.

אֲנִי מְאֹהָב בְּךָ,
עַד כְּלוֹת הַנְּשִׁימָה.
מַכְנִיס אֲוִיר לְרֵאוֹתַי,
מִתְקָרֵב בַּחֲלוֹמִי וְנוֹשֵׁק לִשְׂפָתַיִךְ.

מְסַפֶּרֶת לִי בְּדִיחָה סֶקְסִית,
וְאָנֹכִי מִתְחַמֵּם.
הִתְעוֹרַרְתִּי בִּתְשׁוּקָה,
לְאַתֵּר אֶת הָאַחַת שֶׁלְּצִדֵּי.