כַּלָּנִיּוֹת אוֹ לִהְיוֹת. © רן גרין

בְּמַסָּע לְחִפּוּשׂ הַכַּלָּנִית הָרִאשׁוֹנָה בְּוָאדִי הַמּוֹבִיל לְפַרְק אֶשְׁכּוֹל שֶׁבְּעוֹטֵף
לֹא מָצָאתִי עֲדַיִן טַפִּילָהּ אַחַת פּוֹרַחַת.
לְעֻמַּת זֹאת הַכֹּל יָרֹק רַעֲנָן.
וּכְפִי שֶׁרֻבְּכֶם יוֹדְעִים
יָרֹק הוּא הַצֶּבַע שְׁבִי
זֶהוּ שְׁמִי
GREEN
כֵּן נָכוֹן
גַּם טוּרְקִיז
שִׁלּוּב שֶׁל יָרֹק וְכָחֹל תְּכֵלֶת שָׂמִים.

וְנִזְכַּר אָנֹכִי
בְּשׁוֹשַׁנָּה דָּמָארִי הָאַלְמוֹתִית
בַּשִּׁיר כַּלָּנִיּוֹת.
כַּמָּה אִמִּי הַגַּנֶּנֶת הַמְּעוֹלֶלֶת
אַהֲבָה שִׁיר זֶה
וְאֶת שׁוֹשַׁנָּה גַּם.

אוֹטוֹטוֹ מַתְחִיל דָּרוֹם אֱדוֹם
כִּבְכֹל שָׁנָה
וַהֲמוֹנִים יָבוֹאוּ לַחֲזוֹת בְּחִנָּן
בִּשְׁלַל צְבָעִים.
אֱדוֹם כַּמּוּבָן,
לָבָן, סָגֹל, וְרַדְרַד, כָּחֹל אוּלַי,
נַחֲשׁוּ אַתֶּם אֵיזֶה צֶבַע ש עוֹד
לְכַלָּנִיּוֹת.
מַצְרֵף תְּמוּנוֹת מֵהָעֵבֶר
וְסִרְטוֹן שֶׁצֻּלַּם זֶה עַתָּה
בְּשַׁבָּת הַמַּלְכָּה.

שׁוֹטַטְתִּי הַרְבֵּה וְאַף נִרְטַבְתִּי בְּגֶשֶׁם שֶׁהֵחֵל לָרֶדֶת,
וּמָה, לֹא מָצָאתִי!
תַּגִּיעוּ בְּהָמוֹן רַב בְּעוֹד מָתַי?
תְּחִלַּת פֶבְּרוּאָר,
נִתְרָאֶה
אֲנַחְנוּ הַדְּרוֹמִיִּים
פֹּה...