כְּפָר אֶחָד בַּשָּׁרוֹן © רן גרין

אָרֹךְ אָרֹךְ וְתִתְפַּתָּל,
כַּמָּה כִּכָּרוֹת עֲגֻלּוֹת,
אֶחָד בֵּית קְבָרוֹת,
וְהַרְבֵּה הַרְבֵּה בָּתִּים וּוִילוֹת.
יֵשׁ גַּם חֻרְשׁוֹת,
שֶׁל אֳרָנִים
וְכָל מִינֵי עֵצִים,
וְגַם מִגְרְשֵׁי מִשְׂחָקִים לִילָדִים.
וּמָה יֵשׁ גַּם וְגַם, אַחַת סִפְרִיָּה,
לִילָדִים וּמְבֻגָּרִים.
בֵּית כְּנֶסֶת אֶחָד לְדָתִיִּים,
אַרְכִיּוֹן אֶחָד לַהוֹלְכִים וְנֶעֱלָמִים,
מַעֲלִים זִכְרוֹנוֹת, תְּמוּנוֹת וַחֲפָצִים.
הַרְחָבָה כַּמָּה?
טוֹב שֶׁשָּׁאַלְתָּ, אַרְבַּע אוֹ חָמֵשׁ,
אוּלַי פָּחוֹת,
פָּשׁוּט אֵינִי זוֹכֵר.
מִתְקַן כֹּשֶׁר אֶחָד,
מוֹעֲדוֹן לַנֹּעַר הָעוֹבֵד,
גַּנֵּי יְלָדִים,
וּמִתְחַם לְזַאֲטוּטִים.
יֵשׁ גַּם כַּמָּה עֲסָקִים,
שָׂדוֹת שֶׁל תּוּתִים,
וּמַטָּע שֶׁל זֵיתִים.
וְאִם הֶחְסַרְתִּי מַשֶּׁהוּ,
יִסְלְחוּ לִי הַתּוֹשָׁבִים.
באורנים 9 הָיָה בַּיִת הוֹרַי,
בַּחֻפְשׁוֹת בּוֹ הִתְאָרַחְתִּי.
חָצֵר גְּדוֹלָה,
עִם עֵצִים וּפֵקָנִים,
שֶׁבָּאוּ אוֹתָם קוֹטְפִים.
אִמָּא רָחֵל,
אַבָּא אַמְנוֹן,
בְּדַרְכָּם חָיוּ בְּשָׁלוֹם,
עִם רֻבָּם שֶׁל הַחֲבֵרִים.
שָׂדוֹת הַרְבֵּה,
בִּכְפָר אֶחָד
בַּשָּׁרוֹן.
שֶׁמַּמָּשׁ מִתְחָרֵז לִי,
עִם שִׁיר וּפִזְמוֹן.