כְּפַר סָבָא שֶׁלִּי © רן גרין

נוֹלַדְתִּי בְּבֵית חוֹלִים לְיוֹלְדוֹת,
שֶׁל פַּעַם.
בְּ- 30 לְאַפְּרִיל,
בִּשְׁנַת 1954.
כְּפָר, כְּפָר, כְּפַר סָבָא שֶׁלִּי...

וְעוֹד מְעַט קָט,
יֵשׁ לִי יוֹם הֻולֶּדֶת.
נַחְגֹּג אוֹתוֹ מֵאִיר יְדִידִי וְאָנֹכִי,
בְּמִפְגָּשׁ שֶׁל כֵּנוּת, בְּ- 27 לְאַפְּרִיל, בְּמוּזֵאוֹן הַטְּרַקְטוֹר בְּעֵין וֶרֶד.
כְּפָר, כְּפָר, כְּפַר סָבָא שֶׁלִּי...

דַּרְנוּ שָׁנָה, הוֹרַי וְאָנֹכִי,
בִּצְרִיף בְּמוֹשַׁב גַּן חַיִּים.
וּלְאַחַר מִכֵּן עָבַרְנוּ לְבַיִת,
מוּל בֵּית חוֹלִים מֵאִיר.
כְּפָר, כְּפָר, כְּפַר סָבָא שֶׁלִּי...

וּכְשֶׁסִּיימָתִי אֶת הַגַּן,
עָבַרְנוּ לְדִירָה בִּרְחוֹב תֵּל חַי 17.
שְׁנֵי הַבָּתִּים עֲדַיִן קַיָּימִים,
בְּרִאשׁוֹן דָּרָה עַלִּיזָה, וְהַשֵּׁנִי מוּצָא לְהַשְׂכָּרָה.
כְּפָר, כְּפָר, כְּפַר סָבָא שֶׁלִּי...

אֶת כְּפַר סָבָא שֶׁל פַּעַם,
שֶׁבֶּאֱמֶת הָיְתָה כְּפָר, אֶנְצֹר עַל לוּחַ לִבִּי.
כִּי תָּמִיד אָהַבְתִּי,
וְלָעַד אוֹהֵב אוֹתָהּ.
כְּפָר, כְּפָר, כְּפַר סָבָא שֶׁלִּי...

אֲפִילּוּ עָשׂוּ עָלַי סֶרֶט,
מְרַגֵּשׁ וּמַדְהִים.
נַקְרִין אוֹתוֹ בְּמִפְגָּשׁ שֶׁל כֵּנוּת,
וּנְסַיֵּם אֶת שִׁירִי בְּתִקְוָה לְשָׁלוֹם גְּלוֹבָּלִי.
כְּפָר, כְּפָר, כְּפַר סָבָא שֶׁלִּי...