יָם הַנֶּפֶשׁ הוֹמִיָּה / רן גרין
יוֹם יָם שׁוֹצְפִים הַגַּלִּים
בָּאִים נְסוֹגִים וְשָׁבִים.
רֵיחַ הַמָּלוּחַ הֶמְיָה פְּנִימָה
נֶפֶשׁ חֲפֵצָה חֹפֶשׁ הַבְּחִירָה.
כּוֹחַ שֶׁל רֹגַע וְשַׁלְוָה פְּנִימָה
רָחָב הוּא יָם רָחוֹק הָאֹפֶק, נְשִׁימָה.
נָעִים הוּא הַחוֹל לָרֶגֶל יְחֵפָה
גַּל בָּא גַּל הוֹלֵךְ רְטֻבִּים כְּפֹתִי רְוָחָה.
צֶדֶף וְצִדְפָּהּ לִיצִירָה בִּתְנוּעָה מַעְגָּלִית
סוֹבֵב הָרוּחַ נֹעָה עַל גַּלֵּי הַחַיִּים.
נוֹהֵג הוּא כָּל רֹאשׁ שָׁנָה
אֲבָל מָה, מָה הוּא פִּשְׁרָהּ?
מִישֶׁהוּ שָׁם לְמַעְלָה שׁוֹמֵר עָלַי
מָגֵן מְצֵרָה שֶׁבָּאָה בְּהַפְתָּעָה.
כְּאִלּוּ הָיִיתִי דָּג אוֹ צִדְפָּה בַּיָּם
בְּרָכָה וּתְשׁוּבָה לְנִשְׁמָתִי כִּי זָכָה הִיא.
רוּחַ יָם מְלוֹא הַחֹפֶן רְגִיעָה,
עֲצוּמָה וּנְכוֹחָה הִיא הַיְּדִיעָה.
וְהֵם מְלֵאִים חַיִּים מְרַחֲפִים
שֶׁיְּפִי עוֹשֶׂה אוֹתָם אֶל מַיִם חַיִּים.
אֲנָחָה בְּרוּכָה נְתִינָה בְּחֻבָּהּ
חֲזָקָה עֲצוּמָה הִיא הַתְּחוּשָׁה.
מִי יְבִיאֵנִי גַּל וְעוֹד גַּל בָּא
אַהֲבָה נִשְּׂאָה הַבְּרוּכָה.
