יַעַר לִי © רן גרין

מְדוֹנָהּ, דּוֹנָה, דּוֹנָה, וְדוֹנָה,
עַד חֲצִי הַלֵּל,
צוֹחֶקֶת כָּל הַדֶּרֶךְ אֶל הַבַּנְק.
שָׁרָה, דּוֹנָה דּוֹנָה, אֲנִי מָדוֹנָה,
אֲנִי מַדָּם מֵעַל כֻּלָּם.
שִׁירוּ דּוֹנָה דּוֹנָה, דּוֹנָה....


קַבָּלָה שֶׁל יַהֲדוּת,
שיקסה שֶׁאַתְּ,
אוֹהֵב אוֹתָךְ.
בְּחֻצְפָּתֵךְ,
וּבַתְּעוּזָה שֶׁלָּךְ.
שִׁירוּ דּוֹנָה דּוֹנָה, דּוֹנָה....


לֹא שָׁמָּה קְצוּץ,
עַל אַף אֶחָד.
אֵינֵךְ שְׁמָהּ זַיִן,
אֲפִלּוּ שֶׁאֵין לָךְ אֶחָד.
אָז מָה מְדוֹנָהּ?
שִׁירוּ דּוֹנָה דּוֹנָה, דּוֹנָה....