יַם הַמָּוֶת/ רן גרין

יָם מָוֶת הוֹמִיָּה נְשִׁימָתִי נֶעֶתְקָה
יְפִי בְּרִיאָה אָדָם פָּגְעָה פֶּצַע מַעֲמַקִּים.
טֶבַע יֵשׁ מֵגִיב תּוֹפָעָה חֲדָשָׁה,
לֹא תֵּדַע מָה בְּחִבָּה.
מִשְׁתַּנֶּה תָּדִיר,
בּוֹלְעָן צָבוּעַ, חַם קַר לֵךְ תֵּדַע.

סַכָּנָה לֵךְ בְּרַח עוֹלָם נוֹקֵם.
קָטֹן אֲנִי כָּבוֹד נוֹתֵן יָרֹק שְׁמִי.
סָגֹל כְּתַמְתַּם, כָּחֹל עָמֹק שָׁמַיִם שָׁם,
שָׁקוּף זְכוּכִיתִי קֻבִּיָּה מִמַּעֲמַקִּים.
יְצִירָה חֹפֶשׁ דּוֹרֵשׁ לֵךְ לְךָ אָדָם,
יַם הַמָּוֶת דּוֹרֵשׁ נוֹקֵם.

עוֹלָם מַגֵּפָה קָמָה סְעָרָה חֲדָשָׁה לָמָּה?
כִּי הָאָדָם עֵץ בַּשָּׂדֶה נָטַע גַּם קָטַע/גָּדַע.
לֵךְ בָּרַח,
מְצָא יְקוּם אַחֵר,
כִּי זֶה בּוֹ אַתָּה הָרַסְתָּ כְּבָר.

שַׁגַּעַת גַּדְלוּת מֶלֶךְ הָעוֹלָם,
טָרֶפֶת טוֹרֶפֶת בּוֹלַעַת, צֵא לֵךְ לְךָ!
סִרְפָּד צוֹרֵב יַנְבּוּט מֵצֵל מִדְבָּר צִיָּה,
סְעָרָה מַבּוּל בַּיִת נְטוּל נָפוּל שְׁמָמָה.
טֶבַע אָדָם דִּין גְּזַר מַעְלָה,
לֵךְ לְךָ אֵין אֶל עוֹלָמְךָ שֶׁלְּךָ!