יַד אֱלֹוהִים © רן גרין

יַד אֱלֹהַּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם,
נוֹגַעַת בִּי יוֹם בְּיוֹמוֹ.
בְּעֶזְרָתָהּ אָנֹכִי,
רוֹשֵׁם מָלֵא שִׁירִים.
יָה, יָה, יָה, יָד אַחַת...

יָד זוֹ,
הִיא מִי שֶׁאֲנִי, הַיּוֹם.
הוֹגֶה וְרוֹשֵׁם,
הֲמוֹן שִׁירִים וִיצִירוֹת מֻפְלָאוֹת.
יָה, יָה, יָה, יָד אַחַת...

וּבְהַשְׁרָאָה שֶׁל אֶתְגָּר קֶרֶת,
כּוֹתֵב סִפְרֵי יְלָדִים.
הָרִאשׁוֹן, בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹוהִים,
וְהַשֵּׁנִי, יְלָדִים מְתָאֲרִים לַיֶּלֶד עִוֵּר אֶת הָעוֹלָם הַיָּפֶה.
יָה, יָה, יָה, יָד אַחַת...

שָׂמֵחַ וּמְאֻשָּׁר אָנוֹכִי,
לְסַיֵּעַ לִילָדִים טְהוֹרִים.
לִקְרֹא שִׁירִים,
וְסִפְרֵי יְלָדִים, מְנֻקָּדִים, כּוֹלֵל אִיּוּרִים.
יָה, יָה, יָה, יָד אַחַת...