יִהְיֶה טוֹב © רן גרין

הַלַּיְלָה הוּא הַלַּיְלָה,
שֶׁכֻּלּוֹ יִהְיֶה טוֹב.
שֵׁנָה עֲרֵבָה,
וְסֵקְס פְּרָאִי.
יָה, יָה, יָה, יִהְיֶה טוֹב הַלַּיְלָה...

יִהְיֶה טוֹב,
לְהָרִים כּוֹסִית וִיסְקִי לְחַיִּים לוֹהֲטִים בַּמִּטָּה.
יִהְיֶה טוֹב,
לְהִתְעוֹרֵר בַּבֹּקֶר רַעֲנָן וְצָלוּל.
יָה, יָה, יָה, יִהְיֶה טוֹב הַלַּיְלָה...

יִהְיֶה טוֹב, לָצֵאת לְרִיצָה,
עַל הַבֹּקֶר, לְחִזּוּק הַלֵּב וְהַנְּשָׁמָה.
יִהְיֶה טוֹב,
לִלְגֹּום מַיִם קְרִירִים לְהַרְווֹת אֶת שְׂפָתַי.
יָה, יָה, יָה, יִהְיֶה טוֹב הַלַּיְלָה...

נָשׁוּב נָא לַלַּיְלָה,
שֶׁיִּהְיֶה טוֹב.
חֲלוֹמוֹת מְתוּקִים,
וְלַיְלָה טוֹב.
יָה, יָה, יָה, יִהְיֶה טוֹב הַלַּיְלָה...