יִהְיֶה בְּסֵדֶר © רן גרין

הֵיכָן הַשָּׁנָה מִתְחַבֵּט,
אֶעֱשֶׂה סֵדֶר,
אֵיזֶה סֵדֶר?
שֶׁל פֶּסַח!
זוֹכֵר שֶׁפַּעַם פַּעַם,
אֵצֶל הַדּוֹדָה אֶסְתֵּר,
טַעַם הַמָּרָק,
וְאֶת הַהַגָּדָה.
וּבַהַגָּדָה תָּמִיד צָחַקְנוּ,
כְּשֶׁהִגַּעְנוּ וְעָנִינוּ,
בְּקוֹל גָּדוֹל וַעֲנוּנוּ.
אַךְ בְּעִקָּר אָהַבְתִּי,
אֶת הַפּוּל וְהַתֻּרְמוֹס.
עַד הַיּוֹם מִתְעַנֵּג עַל הַטַּעַם.
וְהַיּוֹם אֶצְלִי הָרֹב בְּסֵדֶר,
וְהַמִּעוּט שֶׁלֹּא לִפְנֵי שֶׁמִּתְחַזֵּק,
וְהוֹפֵךְ לַמֵּאוּס עוֹשֶׂה,
רִסְטַרְט,
וְיֵשׁ סֵדֶר.