חוֹפְשִׂי © רן גרין

מָה יַגִּיד מִי
אוֹמֵר שֶׁלִּי חָבֵר קַבֵּל מֵבִין.
קַבָּלָה חָכְמָה זָקָן לָהּ לָבָן
אָרֹךְ מִתְמַשֵּׁךְ כְּסוּת לְרֹאשָׁהּ.
רַבָּה יְכוֹלָה חֹפֶשׁ נָתְנָה הוֹגֶה עֲלֵמָה
נְשִׁימָה אֲוִיר רוּחַ נוֹשָׁבָה.
חָפְשִׁי שי שי שי שִׁשִּׁי

גַּלְמוּד זָנוּחַ הָיָה עָבָר חָלַף
מִפְרָשׂ בְּרוּחַ גַּל תְּכֵלֶת מְנַצְנְצִים
חַלּוּקֵי נַחַל מַחֲלִיקִים כַּפּוֹת גַּם בְּהִירִים.
שִׁמְשִׁי מֵעַל רֹאשׁ קוֹפֵחַ זוֹלֶגֶת זֵעָה מָה
צָלוּל בָּהִיר רֹאשׁ רוֹאֵה רָחוֹק קָרוֹב יוֹתֵר.
מָה יַגִּיד
חָפְשִׁי שי שי שִׁשִּׁי
חָפְשִׁי