חַרְטָא © רן גרין

חֲרָטָה שֶׁאַתְּ אֵינְךָ אִתִּי
בּוֹשׁ וְנִכְלָם בִּשְׁטוּתִי.
כּוֹבֵשׁ רֹאשִׁי בַּכָּרִית
מְלַטֶּפֶת שְׂעַר רָאשֵׁי תַּרְגִּיעַ.

סַבַּבָּה בַּנָּמֵל בַּר 12 בְּתֵל אָבִיב
הֻלֶּדֶת יוֹמִי כָּבְשׁוּ אוֹתִי אַהֲבָה.
שׂוֹרֵט עַצְמִי עַד זוֹב דָּם
הוֹזֶה לְךָ בְּרַח לְעַדָּם.

אַל תְּחַטֵּט לִי זֵלִיג
דַּי וְהוֹתֵר אֲנִי מִתְחַרְטֵט.
שְׁנָתִי אֵינָהּ שֵׁנָה
הַבְּעָיָה אָמַר רוֹפְאִי בְּקַלּוּת פְּתִירָה.

שֹׁמּוּ שָׁמַיִם אוֹתִי שׁוֹמְעִים
יוֹרְדִים לִכְבוֹדִי צֶמֶד מַלְאָכִים בְּלָבָן צָחוֹר.
ציחור יֵהוֹם הַסַּעַר עָלֵינוּ
לְעוֹלָם לֹא אֶתֵּן לְכַלּוֹתֵנוּ.

חַרְטָא שֶׁל שִׁיר
הָפוּךְ הוּא מְשַׁבֵּר מֻסְכָּמוֹת.
הַאִם תָּמִיד בַּיָּם הָאֲהָבוֹת
יֵשׁ עֲלִיּוֹת וּמוֹרָדוֹת?