חַיִּים טוֹבִים © רן גרין

הִגִּיעַ זְמַנִּי,
לְחַיִּים יָפִים וְטוֹבִים.
זוֹכֵר אָנוֹכִי,
אֶת יָמַי הַקָּשִׁים.

וּבִזְכוּת הַזִּיכָּרוֹן,
אָנֹכִי שָׁלֵם עִם עַצְמִי.
רַק חֲסֵרָה לִי,
הָאַחַת שֶׁתַּשְׁלִים אֶת בְּדִידוּתִי.

בִּזְכוּת אֱלוֹקִים,
שֶׁשּׁוֹמֵר עָלַי מִמַּעַל,
תַּגִּיעַ הָאַחַת, הַמֻּשְׁלֶמֶת עֲבוּרִי.

וּנְסַיֵּם אֶת שִׁירִי,
בְּחַיִּים יָפִים עֲבוּרִי, בִּזְכוּת שִׁירַי.
הֵם הַשִּׁירִים,
שֶׁשִּׁנּוּ אֶת חַיַּי, לְחַיִּים יָפִים וְטוֹבִים.

וְשִׁירִי חֵפֶץ לְהַמְשִׁיךְ,
אָז בְּקוֹל רָם אֹמַר.
מֻכְשָׁר אָנֹכִי, בִּזְכוּת רָחֵל אִמִּי זַ"ל,
וְאֶת הַנְּתִינָה יָרַשְׁתִּי מֵאֲבִי אַמְנוֹן זַ"ל.