חַיִּים אֲרֻוכים © רן גרין

חַיֵּי מְתַגְמְלִים,
כִּי חוֹשֵׁב וְהוֹגֶה חִיּוּבִי אָנֹכִי.
מַרְחִיק חֲרָדוֹת וּרְעָשִׁים,
מַצִּיל מִמָּוֶת אֲנָשִׁים.

וְהַכֹּל בִּזְכוּת אֱלוֹקִים,
שֶׁבִּשְׁמֵי הַתְּכֵלֶת הַשְּׁקוּפִים.
נוֹתֵן נְתִינוּת אָנֹכִי,
וְזֶהוּ תַּגְמוּלִי.

עַל קְצֵה הַמַּזְלֵג,
זֶה הַמַּתְכּוֹן שֶׁלִּי, לְחַיִּים אֲרֻוכִּים.
צְאוּ וְלִמְּדוּ,
מֵחֲכָמִים, אֶת הַחַיִּים הַיָּפִים וְהָאֲרֻוכִּים.