חֶדְוָה וְעֶדְנָה © רן גרין

חֶדְוָה וְרִנָּה,
שֶׁל שִׁירָה שֶׁל תִּקְוָה,
לְעֶדְנָה.
עֵד, עַד, עַד, תָּבוֹא הָעֶדְנָה...

לָשִׁיר אֶת הַתִּקְוָוה,
בְּחֶדְוָה וּנְתִינָה,
לַשּׁוֹנִים וְלַאֲחֵרִים.
עֵד, עַד, עַד, תָּבוֹא הָעֶדְנָה...

מִי יִתֵּן אֵלִי,
שֶׁזֶּה אָכֵן יִתְגַּשֵּׁם,
וְיִקְרֹם עוֹר וְגִידִים,
בְּחֶדְוָה וְעֶדְנָה.
עֵד, עַד, עַד, תָּבוֹא הָעֶדְנָה...