חֶבֶר חֻכֵּם © רן גרין

כַּמָּה שֶׁהוּא טִפֵּשׁ,
וְאַתָּה בּוֹ נוֹשֵׁךְ.
וְהוּא עֲדַיִן חָבוּשׁ,
וַאֲנִי עֲדַיִן גּוּאַשׁ.
שׁוֹאֵל לָמָּה אַתָּה עִקֵּשׁ?
כִּי אַתָּה טֶמְבֵּל גָּדוֹל.
וְאַתָּה, שׁוֹאֵל הָאֱוִיל?
לָמָּה בִּכְלָל כָּזֶה נוֹשֵׁךְ?
כִּי אַתָּה דֻּבִּי יַשְׁנוּנִי.
וְאַתָּה כָּזֶה אַכְזָרִי!
כֵּן, לִפְעָמִים יוֹצֵא לִי.
קָשֶׁה אִתְּךָ לִי!
מָה לַעֲשׂוֹת, כְּזֶה אֲנִי.
חֲבָל. כְּבָר אֵינְךָ שֶׁלִּי.
טוֹב הֵבַנְתִּי.
הִגִּיעַ זְמַנְּךָ לִהְיוֹת חָכָם,
אִם רוֹצֶה אַתָּה לִהְיוֹת,
חָבֵר שֶׁלִּי.
רוֹצֶה שֶׁאֶלְמַד אוֹתְךָ חָכְמָה מַהִי.
כֵּן, סִכַּמְנוּ, מָחָר מַגִּיעַ.
סָגוּר חָבֵר.