חֲרִיזָה © רן גרין

חֲרִיזָה,
בְּשִׁירִים,
וְסִפּוּרִים לַיְּלָדִים.
חָהּ, חָהּ, חָהּ, חֲרִיזָה...

כֵּיפִית הַחֲרִיזָה,
וּנְעִימָה.
הֲיִי, פַּעַם בְּכַנּוֹת,
הָיְתָה לָנוּ אֶת הַמְּטַפֶּלֶת נְעִימָה.
חָהּ, חָהּ, חָהּ, חֲרִיזָה...

וְהַיּוֹם מִמְּרוֹם גִּילִי, כִּמְשׁוֹרֵר,
מִסְתַּדֶּרֶת לִי הַחֲרִיזָה.
פַּעַם כֵּן,
וּלְעִתִּים אוּלַי.
חָהּ, חָהּ, חָהּ, חֲרִיזָה...

וְדַוְקָא,
בְּשִׁיר זֶה, אֵין חֲרִיזָה.
לְסִיּוּם יֵשׁ הַפְתָּעָה,
הִנֵּה שָׁבָה וְעוֹלָה הַחֲרִיזָה.
חָהּ, חָהּ, חָהּ, חֲרִיזָה...


חֲרִיזָה,
בְּשִׁירִים.
וְסִפּוּרִים לַיְּלָדִים,
וְגַם לִמְבֻגָּרִים.
חָהּ, חָהּ, חָהּ, חֲרִיזָה...