חֲגִיתוּשׁ © רן גרין
סרגוסטי, כַּמָּה אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים הָמוֹן אוֹתָךְ!
וְאֶת חֶבְרָתְךָ עָמִית שֶׁנּוֹתְנוֹת כָּתֵף לַשְּׁכוּנָה שֶׁלָּנוּ.
עוֹטְפוֹת בְּאַהֲבָה קְהִלָּה שְׁלֵמָה,
ש מְחַבֶּקֶת אֶתְכֶן בְּאַהֲבָה גְּדוֹלָה.
תַּרְבּוּת, מְסִבּוֹת, בְּרֵכָה לֵילִית,
טִיּוּלִים, מוֹפָעִים, אַלּוֹן וּבִּיטְלָס גַּם.
שֶׁנַּמְשִׁיךְ, מָה אַתֶּם אוֹמְרִים!
וַדַּאי, אָז מָה עוֹד נְתַתֶּן לַחֲבֵרִים?
הַרְבֵּה עֲבוֹדָה, הַשְׁקָעָה,
שֶׁל חַקָּק וּבַעֲלָהּ שֶׁכֻּלָּהּ נְתִינָה.
ו עוֹד, רִקּוּדִים, שִׁירִים, סְרָטִים,
מַגִּיעַ לָכֵן הֲמוֹן חִבּוּקִים.
רוֹאִים לָכֵן אֶת הָאוֹר בָּעֵינַיִם,
ש אֲנַחְנוּ כֻּלָּנוּ מ אוּרִים חֲבֵרִים.
תְּנוּ כָּתֵף, תְּנוּ גָּז, תְּנוּ תִּנְשְׁמָהּ,
רוֹאוֹת שֶׁאָנוּ מְאֻשָּׁרִים וְדוֹחֲפוֹת הָלְאָה.
יֵשׁ לָנוּ מְסִבָּה,
מִי שֶׁבָּא, בָּאָה בְּאַהֲבָה.
שְׁתַּיִם הֵן, ו גֶּבֶר אֶחָד ש מְנַהֵל אֶת הַפָּאבּ.
וְהוּא עֲמִית הַמִּפְלָט הָאַחֲרוֹן, הֵי שָׁם בַּנֶּגֶב.
וְאַנְחֵנוּ אֶת הַשְּׁלִישִׁיָּה מְחַבְּקִים ש אֶת הָאֹשֶׁר,
וְהַנְּתִינָה, שְׁמִירָה עַל תַּקְצִיב, לַקְּהִלָּה.
שֶׁיּוֹדַעַת לְהַעֲרִיךְ וְאוֹמֶרֶת לָכֵן אַהֲבָה,
עַד אֵין סוֹף, תַּמְשִׁיכוּ אֶת הַחֲגִיגָה.
לַמְרוֹת מְנַהֵל קְהִלָּה,
וַחֲבֵרִים שֶׁאֵינָם בָּאִים!
מִי שֶׁבָּא בָּא לִשְׁטֹף חֲלוּדָה בְּשִׂמְחָה,
אָז, תַּמְשִׁיכוּ כָּךְ, תִּשָּׁאֲרוּ, אֵין לָכֶם הַחְלָפָה.
זֶהוּ תַּם הַשִּׁיר,
חֲגִיתוּשׁ...
אַךְ הַמְּסִבּוֹת,
תַּמְשֵׁכְנָה.