חֲגִיגָה בַּנָּמָל © רן גרין

חָגַגְתִּי יוֹם הוֹלַדְתִּי,
בְּבַר מַגְנִיב בִּנְמַל תֵּל אָבִיב.
בָּר 12 שְׁמוֹ,
אוֹרְחִים וַחֲבֵרִים מְכֻבָּדִים.
בְּיוֹם, יוֹם, יוֹם, הוֹלַדְתִּי...

כְּפִיר וְעָמוֹס,
צִבְיָה הָעוֹזֶרֶת שֶׁלִּי.
רָקַדְנוּ הָמוֹן,
שָׁתִינוּ, וּפִיצוֹת טְעִימוֹת בָּלַסְנוּ.
בְּיוֹם, יוֹם, יוֹם, הוֹלַדְתִּי...

שֶׁיָּשִׂים וּשְׁמוֹנֶה,
הָיָה אָז גִּילִי.
וְהֵיכָן אֶחְגֹּג,
אֶת גִּיל הַשִּׁבְעִים?
בְּיוֹם, יוֹם, יוֹם, הוֹלַדְתִּי...

בְּאַפְּרִיל הַקָּרוֹב,
בִּדְלִיַּת אֶל כַּרְמֶל.
אוֹ אוּלָי שׁוּב בְּתֵל אָבִיב,
בְּמָקוֹם מַגְנִיב חַדֵּשׁ.
בְּיוֹם, יוֹם, יוֹם, הוֹלַדְתִּי...