זָכִיתִי © רן גרין

נְתִינָה קִבַּלְתִּי מֵאָבִי,
יְצִירָתִיּוּת הֶעֱנִיקָה לִי אִמִּי.
מִיַּנְקוּת וְעַד בַּגְרוּת,
אֶת אִמָּא, בִּזְכוּתֵךְ אֶת מְדוּרַת הַשֵּׁבֶט הִדְלַקְתִּי.

לְמוֹרֶשֶׁת מִשְׁפַּחְתִּי,
וּלְמוֹרֶשֶׁת הָעָם הַיְּהוּדִי.
שֶׁנָּפְלוּ עָלָיו מִלְחָמוֹת מִקַּדְמָא דִּינָן,
וְעַד יִמְּנוּ אָנוּ אֶל מוּל הַחֲמַס וְחִזְבָאֲלָה.

זָכִיתִי לִהְיוֹת מְשׁוֹרֵר, אִמָּא,
זָכִיתִי לָתֵת נְתִינָה גְּדֹלָה, אַבָּא.
בִּזְכוּת דִּבּוּר יָשִׁיר עַם אֱלֹהִים,
הִצַּלְתִּי חָבֵר מִמָּוֶת.

יוֹתֵר מִזֶּה, הוּא שֶׁלְּמַעֲלָה בַּשָּׁמַיִם,
שׁוֹמֵר אוֹתִי מִמִּלְחֲמוֹת וּמַחֲלוֹת.
וְהִנְנִי פֶּה,
רוֹשֵׁם שִׁירִים, וְיוֹצֵר אָמָּנוּת בִּזְכוּכִית.

גָּלָה לָנוּ הֵיכָן אַתָּה יוֹצֵר וּמַצִּיג?
עַד לָאַחֲרוֹנָה יָצַרְתִּי בַּסְּטוּדְיוֹ שֶׁלִּי בְּאוּרִים.
והיום אִם הַשֻּׁותָּפִים שֶׁלִּי בְּרַחֲבֵי הָאָרֶץ?

וּמַדּוּעַ זֶה כָּךְ רַן?
כִּי אֵין בְּכוֹחִי לִיצֹר בְּעוֹטֵף עַזָּה.
חוֹשֵׁשׁ אֲנִי לַיְּצִירוֹת,
שֶׁמָּא יֵלְכוּ לַאֲבַדּוֹן.

הַאִם חִיפַּשְׂתָּ מָקוֹם חֲלוֹפִי?
וַדַּאי, וַעֲדַיִן תָּר וּמְחַפֵּשׂ.
וְזָכִיתִי שֶׁיְּצִירָה שֶׁלִּי בְּוויטָרְאָז',
תֻּוצַּג בְּבֵית הַמִּשְׁפָּט הָעֶלְיוֹן בִּירוּשָׁלַיִם.

שָׂם הַיְצִירָה,
הַמִּשְׁפָּחָה הַמְּאֻחֶדֶת.
יֵשׁ לָהּ סָפוּר מְרַתֵּק,
אַךְ, זֶה כְּבָר לְשִׁיר אַחֵר.

לְסִיּוּם, זָכִיתִי בִּזְכוּת הוֹרַי זִיכְרוֹנָם לִבְרָכָה,
ב: עֲנָוָה, נְתִינָה וִיצִירָה.
שִׁדְרַגְתִּי אוֹתָן גַּם בְּשִׁירָה,
וּבִזְכוּת אֱלוֹהַּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם.