הַתִּקְוָה ש, ש, ש, נִדְמֶה © רן גרין

אֶחָד אֱלוֹהַּ מִי יֵדַע יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁבִּי שֶׁלִּי/
זוֹרֵעַ אֶרֶס טוֹרֵף קְלָף סִדְרֵי עוֹלָם נָדַמּוּ/
כּוֹבֵשׁ שַׁעַל מְטֹרָף זוֹלֵג לְחֶלְקָתֵנוּ אָנוּ בָּאנוּ/
סוֹעֵר בִּשְׁמֵי הַתְּכֵלֶת שֶׁל חֹרֶף אֲדָר תשפ"ג/

קוֹלֵעַ כַּדּוּר לַסַּל דנק וְיָשָׁר חוֹטֵף עַל הָרֹאשׁ/
נֶזֶם בְּאַף מְרַחְרֵחַ סחוג תֵּימָנִי יָרֹק הֲמוֹן חָרִיף/
אַמְסָלֶם רוֹאֶה רוֹלֵקְס מְהֻדָּר רַעַשׁ עַל סְתָם/
ש, נִדְמֶה שֶׁהוֹלֶכֶת מְדִינָה מְגַשֶּׁשֶׁת לְאָן שֶׁנֶּעֱלַם/

תִּקְוָה בְּשֵׁשׁ בַּבֹּקֶר/
יַעֲלֵם הָרַעַשׁ הַמְנַקֵּר/
אֶחָד אֲנִי מֵבִין יוֹדֵעַ/
שֶׁדָּמָה שׁוֹתֵת לִפְנֵי/
הַתִּקְוָה לָעַד/
לֹא תַּשְׁמִידוּ/
אוֹתָנוּ/
נוּ