הַצֵּל שֶׁלִּי וַאֲנִי © רן גרין

צֵל עֲנָק לְצִדִּי,
בַּשָּׂדוֹת שֶׁל הַקִּבּוּץ שֶׁלִּי.
הוֹגֶה בַּהֲלִיכָה,
אוֹסֵף אֵנֶרְגִּיָּה בְּרִיצָה.
הוּא עֲנָק וְצוֹמֵחַ,
כִּי כְּזֶה הוּא אֲנִי.
בִּצְנִיעוּת, נְחִישׁוּת וּנְתִינָה,
מֵהַמָּקוֹם הֲכִי כִּי עָמֹק,
אֶל, לְהַצְהִיר ש...
"לְהַשְׁאִיר חוֹתָם עַל הָעוֹלָם".
"לִהְיוֹת אוֹ לֹא לִהְיוֹת",
בָּרוּר ש לִהְיוֹת ו גַּם לָשִׂים חוֹתָמִי.
אָז, צֵל שֶׁלִּי,
דַּבֵּר אִתִּי.
יַאֲלָהּ הִתְחַלְנוּ?
כֵּן!
אוֹ קֵי, אֲנִי עוֹקֵב אוֹתְךָ,
אֲנִי גַּם מַעֲרִיץ אוֹתְךָ,
ו עוֹד הַרְבֵּה טוֹבוֹת שֶׁלְּךָ.
אָז שֶׁנִּפָּגֵשׁ בַּסִּבּוּב?
כֵּן ב שֵׁשׁ בַּבֹּקֶר,
כְּבָר מָחָר, כִּי הַיּוֹם הָלַכְתִּי.
קָבַעְנוּ, אֶהְיֶה שָׁם בְּשֵׁשׁ.
יֹפִי, כִּי לְמַעֲשֶׂה,
אַתָּה תָּמִיד הוֹלֵךְ וְתֵלֵךְ אִתִּי.
כִּי כָּזֶהוּ הַצֵּל
שֶׁלִּי לִי לִי לִי...