הַמַּטְמוֹן © רן גרין

נִסְתָּר הַמַּטְמוֹן,
וְאִם אֲגַלֵּהוּ, אֶהְיֶה גָּאוֹן נָכוֹן.
גַּלּוּי הַמַּטְמוֹן,
לְעֵינַי, וּלְעֵינַי אֱלוֹקִים.
צַעַד וְעוֹד שַׁעַל,
אֶל עֶבְרֵי הַמַּטְמוֹן הַנֶּחְשָׁק.
וּמַהוּ אוֹתוֹ מַטְמוֹן?
אַהֲבָה וּתְשׁוּקָה,
מִמַּעֲמַקַּי לִבִּי הָרוֹטֵט.
לְאַחַת וְהַיְּחִידָה,
שֶׁתַּשְׁלִים אֶת דְּמוּתִי.
לָאַחַת,
שֶׁתְּהַפְּכֵנִי לְאָדָם מְאֻשָּׁר,
בְּאֹשֶׁר פְּנִימִי.
אֹשֶׁר,
שֶׁמָּצָאתִי אֶת הַמַּטְמוֹן.