הַכַּלָּנִיּוֹת שֶׁרוֹצוֹת לִהְיוֹת © רן גרין

פֶּרַח הַכַּלָּנִית בַּטֶּבַע הַדְּרוֹמִי,
לִבּוֹ שָׁחֹר, וַעֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת אֲדֻמִּים.
וְהָיְיתָה גַּם, יְחִידַת צַנְחָנִים,
בְּרִיטִית בְּמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיּיָה.
כָּה, כָּה, כָּה, כַּלָּנִיּוֹת לִהְיוֹת...

וּבְדָרוֹם אָדֹם בַּנֶּגֶב, מַגִּיעִים לִרְאוֹת,
כָּל שָׁנָה הֲמוֹנִים לְמֶרְחֲבֵי הַנֶּגֶב.
וְהַצַּנְחָנִים,
הָיוּ לוֹחֲמִים נוֹעָזִים.
כָּה, כָּה, כָּה, כַּלָּנִיּוֹת לִהְיוֹת...

וְיֵשׁ גַּם מִסְגֶּרֶת חִנּוּכִית,
וּשְׁמָהּ, אֵיךְ לֹא, כַּלָּנִיּוֹת.
נִרְאֶה שֶׁהַצֶּבַע וְהַפֶּרַח,
מוֹשֵׁךְ לְקִרְבּוֹ מָלֵא אוֹהֲדִים.
כָּה, כָּה, כָּה, כַּלָּנִיּוֹת לִהְיוֹת...

אָז מָה רוֹצוֹת לִהְיוֹת,
הַכַּלָּנִיּוֹת שֶׁבְּטֶבַע הַפִּרְאִי?
לִהְיוֹת, מִשְׁטָחִים אֲדֻמִּים שֶׁל יֹפִי,
וּפֹה וָשָׁם מְבַצְבְּצִים צְבָעִים נוֹסָפִים.
כָּה, כָּה, כָּה, כַּלָּנִיּוֹת לִהְיוֹת...