הַבּוֹס הוּא אֲנִי © רן גרין

אֵינֶנִּי כְּלָל אָנֹכִי,
אֲנִי כֵּן הַמְּנַהֵל שֶׁל עַצְמִי.
בַּחֲשִׁיבָה וּבֶהָגוּת מְלֵאָה,
מוֹצִיא לָאוֹר מָלֵא שִׁירִים,
וְסֵפֶר יְלָדִים אֶחָד, מְנֻקָּד,
עִם אִיּוּרִים שֶׁלִּי.

הַבּוֹס שֶׁל עַצְמִי,
מֵאָז יַנְקוּתִי וְיַלְדוּתִי,
וְעַד בַּגְרוּתִי.
מִמְּרוֹם גִּילִי,
זוֹרֶמֶת בְּעוֹרְקַי, נְתִינָה וְאַהֲבָה.