הֶרְצְלִיָּה הַלּוֹהֶטֶת © רן גרין

בְּיַלְדוּתִי בִּקַּרְתִּי עִם אִמִּי,
בְּהֶרְצְלִיָּה אֵצֶל אֲהוּבָה דּוֹדָתִי.
לוֹהֶטֶת הֶרְצְלִיָּה בַּשְּׁקִיעָה,
לְחוֹפוֹ שֶׁל יַמָּהּ.

וּבַזְּרִיחָה,
אַף יָפֶה יוֹתֵר.
כִּי אָז הָעוֹלָם,
מִתְעוֹרֵר לְבֹקֶר חָדָשׁ וְרַעֲנָן.

פִּסְּלוּ שֶׁל הֵרְצְל,
עַל מָצוֹק גָּבוֹהַּ.
עַל שְׁמוֹ, קְרוּיָה הָעִיר.

וּמָה קוֹרֶה בִּשְׁנָתָהּ שֶׁל עִיר?
בָּרְחוֹבוֹת נוֹתְרוּ הַהוֹמְלֵסִים,
וְלִפְנוֹת בֹּקֶר חָדָשׁ,
מַשָּׂאִיּוֹת הַזֶּבֶל מִתְעוֹרְרוֹת.