top of page

הִתְחַדַּשְׁתִּי © רן גרין

הִתְחַדַּשְׁתִּי © רן גרין

בְּרֶכֶב חָדָשׁ,
צִבְעוֹ כָּסוּף.
כִּי, יֵשׁ הָאוֹמְרִים,
כֶּסֶף מֵבִיא מַזַּל וְעוֹד כֶּסֶף.

הַאִם כֶּסֶף, הוּא הַכֹּל בַּחַיִּים?
אֵינֶנִּי כָּךְ חוֹשֵׁב,
הָפוּךְ הוּא,
נְתִינָה וְאַהֲבָה, הֵם נְכוֹנִים לַחַיִּים.

אֲנִי נִרְגָּשׁ,
אַךְ מַמְתִּין לַבִּטּוּחַ.
מַמְתִּין גַּם ל,
פִּצּוּי כַּסְפִּי שֶׁשּׁוֹטֵר , מֵאָחוֹר נִכְנַס בְּרִכְבֵי.

וְכָךְ יוֹצֵא ש,
הַתַּשְׁלוּם עַל הֶחָדָשׁ מִזְעָרִי.
אָז מָה, כֵּן כֵּן חָשׁוּב כֶּסֶף?
וַדַּאי, כְּשֶׁמַּגִּיעַ, אָז מַגִּיעַ.

וְכָךְ, אֲנִי יוֹצֵא נִשְׂכָּר,
מִפֹּה וּמִשָּׁם.
הָעִקָּר,
שֶׁבְּרֶכֶב חַדֵּשׁ הִתְבָּרַכְתִּי.

bottom of page