top of page
הִנֵּה הוּא בָּא © רן גרין
תִּפְסַח עָלָיו
אָבִיב בָּא
פֶּסַח מַגִּיעַ
נִשֹּׁבָה יַחַד וּלְחֹד
הֲמוֹנֵי יִשְׂרָאֵל בַּיִת יְהוּדִי
מָה עִם אֵין לוֹ
יְהוּדִי בֵּית
לָחֹג אָבִיב פֶּסַח בָּא.
נִפְתַּח דַּלְתֵּנוּ לִרְוָחָה
לְאֵלִיָּהוּ וּמִי שֶׁבָּא בָּרוּךְ הַבָּא.
לֹא אִם בֵּן
וְלֹא זְנוּנִים שֶׁל גְּבִיר
לֹא יָנוּם וְלֹא יָשֵׁן.
זֶה הַשִּׁיר יַחְדָּו
נָשִׁיר לְצַד בֵּית אָבִי
שָׁנִים לֹא רָאִינוּ
זֶה אֶת זֶהוּ.
בְּקוֹל בָּרָמָה
שִׁירוֹ אִתִּי זֶה שִׁירִי
לְמוֹרֶשֶׁת עֲנֵפָה
נַזְמִין לַשֻּׁלְחָן אֵלִיָּהוּ
גַּם אֵלֶּה שָׂם לְמַעְלָה
דּוֹד וְדוֹדָהּ.
אִמָּא אַבָּא כַּמּוּבָן
שׁוֹמְעִים אוֹתִי
לָכֶם הוּא מֻקְדָּשׁ
בְּאַהֲבָה גְּדֻלָּה
תִּשְׂמְחוּ אִתִּי
כַּמָּה אֻשַּׁר יֵשׁ בִּי.
פֶּסַח בָּא...
bottom of page