דּוֹקְרִים © רן גרין

דּוֹקְרִים הַקּוֹצִים
וּלְעִתִּים גַּם סְתָם אֲנָשִׁים.
אָז אֵינִי שָׂם לִבִּי,
לְכָאֵלֶּה אֲנָשִׁים.

וְהַקּוֹצִים נִזְהַר מֵהֶם,
בִּמְיֻחָד שֶׁל הסברס.
וְשֶׁל עֲצֵי הַלִּימוֹן,
וְהַוְּרָדִים גַּם.

מָה שֶׁכֵּן,
לִוְרָדִים רֵיחַ נָעִים.
אֶפְשָׁרִי לְהָכִין מֵהֶן,
תֵּה טָעִים.

אוֹ רִיבַת וְרָדִים,
גַּם לִימוֹנִים,
תַּפּוּזִים,
וּתְמָרִים מְתוּקִים.