דֶּגֶל אָדֹם © רן גרין

בַּחֹרֶף יֵשׁ דָּרוֹם אָדוֹם בַּנֶּגֶב,
וְהַיּוֹם בְּעֵת מִלְחָמָה כּוֹאֶבֶת, מָה יִהְיֶה?
מְקַוֶּה שֶׁגַּם הַשָּׁנָה,
יָבוֹא לְמֶרְחֲבֵי הַנֶּגֶב אֲלָפַי מְטַיְּלִים.

הָבֵא נִתְפַּלֵּל,
שֶׁהַמִּלְחָמָה תִּגָּמֵר בִּמְהֵרָה.
וְנִרְאֶה מְטַיְּלִים,
בָּאֲלָפִים.

אַךְ לְצַעֲרֵנוּ,
בְּיָמִים כּוֹאֲבִים אֵלּוּ,
שָׂמוּ לָנוּ הַחַמַאס, וְכֹל שׂוֹנְאֵינוּ,
דֶּגֶל אָדֹם יָשִׁיר לַפָּנִים.

וַאֲנַחְנוּ דּוֹאֲבִים וּבוֹכִים,
עַל הַחַיָּלִים הַנֶּהֱרָגִים.
עַל הַחֲטוּפוֹת,
וְהַחֲטוּפִים.

קָשֶׁה קָשֶׁה, הַמִּלְחָמָה,
הָאֲרוּרָה.
גַּם שִׁירִי אוֹמֵר,
דֶּגֶל אַכְזָרִי.