דִּמּוּי עַצְמִי © רן גרין

דִּמּוּי חִיּוּבִי,
לְעַצְמִי וְלַחֲבֵרִי הַטּוֹב.
שִׁיר זֶה, נוֹעַד עֲבוּרְךָ יְדִידִי,
לְשַׁפֵּר אֶת הַדִּמּוּי שֶׁלָּךְ לְחִיּוּבִי.
דִּי, דִּי, דִּי, דִּמּוּי עַצְמִי...

הִגִּיעַ הַזְּמַן,
שֶׁתָּשׁוּב לִכְתֹּב שִׁירָה מִשֶּׁלְּךָ.
וְאָז,
תַּלְחִין וְתָשִׁיר בְּלִוּוּי הַגִּיטָרָה.
דִּי, דִּי, דִּי, דִּמּוּי עַצְמִי חִיּוּבִי...