דִּמּוּיִים מֻפְלָאִים © רן גרין

דִּמּוּי עַצְמִי,
מֻפְלָא.
רַבִּים אוֹמְרִים,
עַל הַצִּיּוּרִים שֶׁלִּי, מֻפְלָאִים.
בְּשִׂיא הַצְּנִיעוּת,
מְקַבֵּל זֹאת בְּאַהֲבָה טְהוֹרָה.
אוֹרְלִי בַּעֲלַת הַגָּלֶרְיָה בְּיָפוֹ,
מַקְשִׁיבָה לְכָל מִילָה שֶׁלִּי, וּמַסְכִּימָה.
וְכָךְ נוֹצְרוּ עוֹד תַּעֲרוּכוֹת.
וְהַתַּעֲרוּכָה הַחֲשׁוּבָה בְּיוֹתֵר,
שֶׁל חָבֵר צַיָּר מֻכְשָׁר,
שֶׁנִּרְצַח בַּשַּׁבָּת הַשְּׁחֹרָה.