דְּרָכִים © רן גרין

יֵשׁ וְיֵשׁ כִּוּוּנִים,
עִם אוֹ בְּלִי מִכְשׁוֹלִים.
יָמִין אוֹ שְׂמֹאל לְאָן פּוֹנִים?
יָשִׁיר לַפָּנִים.
דֶּרֶךְ, דֶּרֶךְ, דֶּרֶךְ....

דֶּרֶךְ כָּל נָחָשׁ וְתִנְשֶׁמֶת,
נִשְׁמָתִי נוֹשֶׁמֶת.
אוֹתִי הָמוֹן אוֹהֶבֶת,
גַּם מְתַגְמֶלֶת וּבִי מֵאוֹהֶבֶת.
דֶּרֶךְ, דֶּרֶךְ, דֶּרֶךְ...

דְּרָכִים סְלוּלוֹת,
גַּם שִׂמְלַת בֵּטוֹן כְּבוּשׁוֹת.
אַל תְּחַפֵף, חֲסַל שְׁטוּיוֹת,
יֵשׁ, מָצָאתִי אֶת הַדֶּרֶךְ לַנְּשָׁמוֹת הַטְּהוֹרוֹת.
דֶּרֶךְ, דֶּרֶךְ, דֶּרֶךְ...