דְּמָעוֹת רוֹאוֹת © רן גרין

רוֹאֶה אוֹתָךְ בְּחוֹמוֹת עֵינַי,
רוֹאֶה שֶׁאַתְּ זוֹלֶגֶת יָפָתִי.
חוֹשֵׁב שֶׁ לְנַגֵּב לָךְ אֶת הַדְּמָעוֹת,
שֶׁאֵינָן חֲדֵלוֹת אוֹתִי לִרְאוֹת.

וּמָה אַתְּ הוֹגָה וְרוֹאָה בִּי,
הַאִם אֲנִי כָּזֶה מַקְסִים וְסֶקְסִי?
מַקְסִים כֵּן, סֶקְסִי, בּוֹא לַמִּטָּה אִתִּי,
ו נִרְאֶה כַּמָּה אַתָּה אוֹהֵב אוֹתִי.

וָואלָה, מַסְכִּים לְנַסּוֹת שֶׁאַתְּ שֶׁלִּי,
מֵעוֹלָם לֹא חָוִיתִי עִם יַפְיוּפָה בַּחֲלוֹמִי.
יַאֲלָהּ, תַּפְסִיק לְקַשְׁקֵשׁ, בּוֹא תָּחוּשׁ בְּמַעֲרֻמַּי,
אֲנִי מוּכָנָה וּמְחַכָּה לְךָ כֻּלִּי.

וּמֵאָז אָנוּ מְאֹהָבִים לְעוֹלָמִים,
ו מַרְבִּיצִים זוֹ לָזֶה מָלֵא חִיּוּכִים.
אֵין זוֹ הַגָּדָה, וְאֵינוֹ חֲלוֹם, רוֹאֶה אֱלוֹהִים בַּשָּׁמַיִם,
חוֹתֵם שֶׁאֲנַחְנוּ לָעַד אוֹהֲבִים וְאוּלַי נִשָּׂאִים.

דְּמָעוֹת שֶׁל אֹשֶׁר זוֹלְגוֹת בָּעֵינַיִם,
שֶׁלָּהּ וְשֶׁלִּי הַשְּׁנַיִם, לָעַד אַהֲבָה חוֹלְמִים.
רוֹאֶה לְךָ בָּעֵינַיִם, דִּמְעָה וְטִפְטוּפִים,
רוֹאֶה לְךָ רְגִישׁוּת, רַכּוֹת וּשְׁנַיִם לָעַד מְאֹהָבִים.