דְּמָמָה © רן גרין

דְּמָמָה מִדָּם,
הַחַיָּלִים הַנּוֹפְלִים לְמִיתָה.
עוֹמֵד דֹּם אָנֹכִי,
בִּדְמָמָה, גַּם לַחַיָּלִים הַפְּצוּעִים.
דָּם, דָּם, דָּם, דְּמָמָה...

בָּתֵּי הַקְּבָרוֹת מִתְמַלְּאִים,
בַּחֲלָלִים.
וְחַיֵּינוּ הוֹפְכִים,
לְקָשִׁים מִנְּשׂוּא.
דָּם, דָּם, דָּם, דְּמָמָה...

הַדְּמָמָה שׁוֹלֶטֶת,
בְּכָל הַמְּדִינָה.
שֶׁקֶט הַס,
לִזְכָרָם, עוֹמְדִים דֹּם.
דָּם, דָּם, דָּם, דְּמָמָה...