גּוֹזָלִים © רן גרין

הַגּוֹזָלִים שֶׁל הָאִמָּה שֶׁלָּהֶם,
בְּקִנָּם שׁוֹהִים וְצוֹוְחִים.
מְשַׁוְּעִים לְמָזוֹן,
כְּדֵי לִצְמֹחַ, וּמֵהַקֵּן לִפְרֹחַ.
וְאִמָּא הַגְּדוֹלָה,
תּוֹלָעִים רַכִּים בִּמְקוֹרָהּ.
בַּקֵּן מַנִּיחָה אֹתָם,
וְהַגּוֹזְלִים הָרַכִּים,
עֲלֵיהֶם מִתְהַנְּגִים.
רַק כָּךְ, בְּבוֹא הַזְּמַן,
יִגְדְּלוּ הַגּוֹזָלִים.
וְאַט קָט יִלְמְדוּ,
לִפְרֹשׂ כְּנָפַיִם,
וְלָעוּף לַמְּרוֹמִים.