גַּלִּי שֶׁאַתְּ © רן גרין

תְּגַלִּי מְגַלָּה, יִשְׂרָאֵל אֲהוּבָה,
בָּאתִי, רָאִיתִי וְאָז נִשְׁאַרְתִּי כִּי גִּלִּיתִי אַהֲבָה.
אֲנִי גַּלִּי וְהִגַּעְתִּי עִם תַּגְלִית,
כִּי נוֹלַדְתִּי בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית,
וְדוֹבֶרֶת קְצָת עִבְרִית.
גַּלִּי, לִי לִי לִי

תֵּל אָבִיב, חֵיפָה וִירוּשָׁלַיִם טִיַּלְנוּ,
בַּנָּמֵל שַׁרְנוּ, שִׂחַקְנוּ וְלַיָּם קָפַצְנוּ,
וַאֲחוֹרֵי זֶה גַּם הַרְבֵּה רָקַדְנוּ.
אֶת חֵיפָה, הַמִּקְדָּשׁ, הַיָּם וְהַשּׁוּק, גַּם זָלַלְנוּ,
בִּירוּשָׁלֵם הַבִּירָה, כַּמָּה שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה, עָשִׂינוּ.
גַּלִּי לִי לִי לִי

עוֹד מְעַט ת סִבּוּב גּוֹמְרִים,
נִשְׁאֲרוּ לָנוּ רַק יוֹמַיִם.
שַׁבְנוּ לְתֵל אָבִיב, הִשְׂתַּכַּרְנוּ, פָלָאפֶל הֵכַלְנוּ,
עַד אוֹר הַבֹּקֶר הַרְבֵּה הִשְׁתּוֹלַלְנוּ.
צְעִירִים אֲנַחְנוּ, בְּנֵי דּוֹר לְיוֹרְדִים אֲנַחְנוּ,
שׁוֹקֶלֶת לָשׁוּב וְאָז לְסַיֵּם ו נִשְׁאַרְנוּ.
אֲנִי נִי נִי נִי גְּלִי לִי לִי לִי...