גֶּשֶׁם מְטַפְטֵף © רן גרין

הַגֶּשֶׁם מַתְחִיל בְּטִיפּ וְעוֹד טִפָּה,
וְאָז מִתְחַזֵּק לַהֲמוֹן טִפּוֹת.
הַגֶּשֶׁם שׁוֹטֵף,
אֶת הַכְּבִישִׁים וְהַמִּדְרָכוֹת.
טִיף, טִיף, טִיף טִפָּה...

הַגֶּשֶׁם מַרְוֶה וּמְנַקֶּה,
אֶת הָעֵצִים וְהַפְּרָחִים.
גַּם אֶת הַדְּשָׁאִים,
וּמַאַגְרֵי הַמַּיִם שֶׁנּוֹצְרִים.
טִיף, טִיף, טִיף טִפָּה...

וּמִמַּאַגְרֵי הַמַּיִם,
כָּל בַּעֲלֵי הַחַיִּים נֶהֱנִים.
וַעֲלֵיהֶם בַּסָּפָארִי,
הָאֲנָשִׁים מִתְבּוֹנְנִים.
טִיף, טִיף, טִיף טִפָּה...

וּמֶה בֶּאֱמֶת עִם הָאֲנָשִׁים?
הַמַּאֲגָרִים שֶׁלָּהֶם גַּם מִתְמַלְּאִים.
הַגִּנּוֹת שֶׁלָּהֶם נֶהֱנוֹת,
וְשִׁירִי נִרְטַב, וּמִיַּד דּוֹאֵג לוֹ לְמִטְרִיָּה.
טִיף, טִיף, טִיף טִפָּה...

הֲיִי, אֵיךְ בִּכְלָל שִׁיר יָכוֹל לְהֵרָטֵב?
כִּי הוּא מְיַצֵּג אוֹתִי.
כְּלוֹמַר, גַּם אָנֹכִי,
חָפֵץ לְהִשָּׁאֵר יָבֵשׁ.
טִיף, טִיף, טִיף טִפָּה...

כָּךְ שׁוֹמֵר עָלַי אֱלֹהִים,
נוֹתֵן לִי תַּחֲזִית שֶׁל הַגְּשָׁמִים.
וַאֲנִי מַעֲבִיר לְכֹל הָאֲנָשִׁים,
שֶׁגַּם הֵם יִהְיוּ מוּגַנִּים,
וְכָךְ כֻּלָּם נֶהֱנִים.
טִיף, טִיף, טִיף טִפָּה...