גְּמִילָה © רן גרין

מוּעָקָה רַבָּה,
סוֹחֶפֶת בִּתְעוּזָה,
נִקְיוֹן גּוּפִי מַדְוִי וּמַחֲלָה,
וּמִיַּד בָּאָה הַתְּמוּרָה.

נִגְמַלְתִּי מִכַּדּוּרִים מְיֻתָּרִים,
נִגְמַלְתִּי מְסֻכָּר וְשֻׁמָּנִים שֶׁאֵינָם נְחוּצִים,
נִגְמַלְתִּי מֵעֲשַׁן סִיגַרְיוֹת וְסִיגָרִים גַּם,
נִגְמַלְתִּי וְהֶחְכַּמְתִּי, אֵיךְ לְהִתְנַהֵל בַּחַיִּים.

נָתַתִּי חִבּוּק לְזוּגָתִי בְּאַהֲבָה,
נָתַתִּי נְתִינָה לַעֲמֻתּוֹת בְּשִׂמְחָה,
נָתַתִּי לְעַצְמִי תְּשׁוּקָה לְהַצְלָחָה,
נָתַתִּי לָעוֹלָם שָׁלוֹם וּרְוָחָה.

וְהָעִקָּר וְהַכִּי חָשׁוּב ש נִגְמַלְתִּי,
וְהַכִּי חָשׁוּב שֶׁהִגְשַׁמְתִּי,
וְהַכִּי חָשׁוּב שֶׁחָזַק רָצִיתִי,
וַהֲכִי הֲכִי חָשׁוּב שֶׁהִצְלַחְתִּי.

וְאֵיךְ כָּכָה סְתָם לְסַיֵּם שִׁירִי?
אֵיךְ אָנֹכִי יוֹדֵעַ,
אֵיךְ לְהַשְׁפִּיעַ,
אֵיךְ גַּם לְהוֹשִׁיעַ.