גְּבוּרָה © רן גרין

גְּבוּרַת הַחַיָּלִים הַלּוֹחֲמִים,
בְּמִלְחֲמוֹת יִשְׂרָאֵל.
מִמְּרוֹם גִּילִי,
זוֹכֵר אָנֹכִי.

זוֹכֵר מִלְחָמוֹת,
בָּהֶן הִשְׁתַּתַּפְתִּי.
בְּמִלְחֶמֶת יוֹם כִּפּוּר,
הָיִיתִי בְּמוֹרַג שֶׁלְּיַד רָפִיחַ.

וּבְלִנּוֹן הָרִאשׁוֹנָה,
הָיִיתִי טָעָן קַשָּׁר.
לִפְקֻודַּת מְפַקְּדֵי,
הֶעֱמַסְתִּי חַיָּילִים פְּצוּעִים וַהֲרוּגִים עַל גְּחוֹן הַטַּנְק.

3 סְבָבִים כָּאֵלֶּה עָשִׂינוּ,
יָרוּ לִי בֵּין רַגְלַי, וְשׁוּם כַּדּוּר לֹא פָּגַע בִּי.
הַשְׁגָּחָה אֱלוֹהִית,
כִּי כֵן יִרְצֶה הַשֵּׁם בַּזְּכוּת שֶׁלִּי לַחַיִּים.

זוֹ אֵינֶנָּה גְּבוּרָה שֶׁלִּי,
אֶלָּא מַעֲשֶׂה מִתְבַּקֵּשׁ לַעֲשׂוֹתוֹ.
כָּזֶה אָנוֹכִי,
נְתִינָה בְּדָמִי.