בַּחוּרָה יְקָרָה. © רן גרין

אַתְּ כָּל הָעוֹלָם לִי,
אָהַבְתִּי אוֹתָךְ מֵהָרֶגַע הָרִאשׁוֹן שֶׁרָאִיתִי.
עֵינַיִךְ מַבְרִיקוֹת כְּמוֹ זִקּוּקִים בַּשָּׁמַיִם,
וְשָׂמַחְתִּי כָּל רֶגַע שֶׁאִתְּךָ אֲנִי.
אַהֲבָה גְּדוֹלָה מְלֵאָה בְּקֶסֶם,
מִסְתּוֹבֶבֶת בְּלִבִּי כְּמוֹ רוּחַ עַל חוֹף הַיָּם.
אֲנִי מִתְגַּעְגֵּעַ אֵלֶיךָ בְּכָל רֶגַע,
וּמְחַכָּה לִרְאוֹת אוֹתְךָ כָּל יוֹם מֵחָדָשׁ.
אֶת יָפָה וְחָכְמָה, ו מַדְהִימָה.
חַמָּה וּנְדִיבָה,
אֵין כָּמוֹךָ בָּעוֹלָם,
אֶת הָאַחַת הַיְּחִידָה.
אֲנִי מִתְפַּלֵּל שֶׁתִּחְיִי לִי לְנַצֵּחַ,
וְשֶׁנִּשָּׁאֵר יַחַד עַד סוֹף הַיָּמִים.
אַהֲבָה גְּדוֹלָה כְּמוֹ הָאוֹקְיָינוֹס,
מִתְמַלֵּאת אֶת כָּל המהויים שֶׁלִּי.
אֲנִי אַגִּיד לָךְ כָּל יוֹם מֵחָדָשׁ,
שֶׁאֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ, כַּמָּה שֶׁאַתְּ הַיָּפָה בְּנָשִׁים.
אָז תִּקְּחִי אֶת יָדִי וְנֵלֵךְ בְּיַחַד,
בַּדְּרָכִים שֶׁלָּנוּ נָקוּם וּנְתַפְקֵד.
אַהֲבָה גְּדוֹלָה תְּלַוֶּה אוֹתָנוּ,
וּנְחִיָּה יַחַד כָּל יוֹם לָעַד.