בְּרֵאשִׁית © רן גרין

בְּרֵאשִׁית חַיַּי,
הָיִיתִי יַלְדּוֹן מָתוֹק,
יֵשׁ תְּמוּנוֹת.
גַּם בַּיְּסוֹדִי,
הָיִיתִי מַקְסִים וְחַבְרוּתִי.
וּבַתִּיכוֹן נֶעֱלַמְתִּי,
דֹּם שְׁתִיקָה.
הָיִיתִי עִם עַצְמִי,
וְהַהֲזָיוֹת שֶׁלִּי.
וְהַיּוֹם בִּזְכוּת שִׁירַי,
אָנוֹכִי יְצִירָתִי וְיוֹדֵעַ לְדַבֵּר בְּשֶׁטֶף.
נִזְכֹּר אֶת בְּרֵאשִׁית,
כְּדֵי לְתַכְנֵן אֶת עֲתִידִי.