אוֹר בּוֹהֵק בְּחַלּוֹנִי © רן גרין

מִתְעוֹרֵר אָנֹכִי,
הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר.
לְזִיו קַרְנֶיהָ שֶׁל ,
הַשֶּׁמֶשׁ הַלּוֹהֶטֶת בַּקַּיִץ הַיִּשְׂרְאֵלִי.
אוֹר, אוֹר, אוֹר בְּחַלּוֹנִי...

קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ,
מְלַטְּפוֹת אֶת גּוּפִי.
וְנוֹתְנוֹת צֹוהַר,
לִמְצִיאוּת וְדִימּוּיָם מֻפְלָאִים.
אוֹר, אוֹר, אוֹר בְּחַלּוֹנִי...

פַּרְפָּרִים וְצִיפּוֹרִים,
וּפְרָחִים מַדִּיפֵי בֹּשֶׂם.
עוֹלָם נִפְלָא וְשָׁלֵו,
בְּבוֹקְרוֹ שֶׁל יוֹם חָדָשׁ בַּפֶּתַח.
אוֹר, אוֹר, אוֹר בְּחַלּוֹנִי...

אוֹר בְּעֵינַי,
לִקְרַאת שִׁיר חָדָשׁ בְּפֶתַח.
וְאוּלַי צִיּוּר תּוֹאֵם לַשִּׁיר,
אוֹ לְסִפְרֵי יְלָדִים.
אוֹר, אוֹר, אוֹר בְּחַלּוֹנִי...