אָדָם חַי © רן גרין

אָדָם חַי,
רַק פַּעַם אַחַת.
אֵין בְּעוֹלָמֵנוּ,
גִּלְגּוּל נְשָׁמוֹת!
חַי, חַי, חַי רַק פַּעַם אַחַת...

אֱלוֹקִים שֶׁלְּמַעְלָה,
מְסַדֵּר, מִי לַחַיִּים, וּמִי לְמִיתָה.
בִּזְכוּתוֹ אָנוֹכִי,
יִחְיֶה שָׁנִים רַבּוֹת.
חַי, חַי, חַי רַק פַּעַם אַחַת...

לַמְרוֹת הַמִּלְחָמוֹת,
וְלַמְרוֹת הַמַּחֲלוֹת שֶׁלִּי.
כִּי אֱלוֹקִים,
אוֹהֵב וְשׁוֹמֵר אוֹתִי, בִּזְכוּת הַנְּתִינָה שֶׁבִּי.
חַי, חַי, חַי רַק פַּעַם אַחַת...

וְשִׁירִי, יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ עוֹד וְעוֹד,
אַךְ בִּרְצוֹנִי לַעֲבֹר לַשִּׁיר הַבָּא.
רוֹשֵׁם שִׁירָה אָנֹכִי,
בִּצְרוֹרוֹת, בִּקְלִילוּת וּבִמְהִירוּת.
חַי, חַי, חַי רַק פַּעַם אַחַת...